זוגיות מוצלחת אפשרית

המשפט " לא טוב היות האדם לבדו " מלווה אותנו משחר ההיסטוריה. האדם למד מבעלי החיים את היתרונות בקיום מערכות יחסים, ואת התרומה שלה לרווחתו האישית, ואולי אפילו היא הבסיס לקיומה של החברה האנושית. עד לא מזמן, כמה עשרות שנים לאחור, או מאות שנים בודדות, מערכת יחסים זוגית הייתה פועל יוצא של צורך קיומי. אנשים יצרו תא משפחתי כאמצעי שיכול לאפשר להם לחיות בסביבת חיים לא פשוטה, המערכת הזוגית הייתה האמצעי להולדת ילדים, כדי שהם יצטרפו למאמץ המשותף להבטיח את הקיום של בני הזוג.

מאוחר יותר מערכות זוגיות היו על בסיס מעמד, והן הבטיחו את המשך שליטת השושלת ואת יכולת השליטה שלה. מי שנולד למעמד מסוים, כמעט לעולם לא יכול היה להתחתן עם מישהו ממעמד גבוה משלו.
פתאום הגיעה האהבה, הסיפור המפורסם של רומיאו ויוליה, הוא אולי הדוגמא הבולטת לקשר שנוצר מאהבה. יחד עם זאת במרוצת השנים, למד האדם שאהבה בלבד, אינה מבטיחה קשר לאורך זמן, ויותר מכך קשר טוב בין שני בני הזוג. יתרה מזו הפתיחות שהתפתחה בחברה אפשרה לבני האדם ליצור קשרים של " אהבה " מחוץ למערכת הזוגית, דבר שהביא כמעט תמיד או להרס הקשר הטוב בין בני הזוג או להרס הקשר בכלל.

מהו אותו גורם שחזק יותר מהצורך הטבעי של האדם לקשר זוגי? ואולי אם נדע לאתר את הגורם וכיצד הוא עובד, נוכל להתגבר עליו ולקיים מערכת זוגית טובה ומאושרת לאורך זמן. חוכמת הקבלה מלמדת אותנו שהשורש של האדם הינו רצון לקבל על מנת לקבל, או כפי שהוא מוכר בשם אחר "אגו". האגו של האדם הינו כוח של דאגה עצמית שלעולם לא יודע שובע. כל פעם שהוא מתמלא, הוא מחפש אמצעי או דרך נוספת ליהנות, וכך מוצא את עצמו האדם רץ כל פעם אחרי מילוי חדש, ולא מוצא דרך ליהנות ולשמור על מה שיש לו ביד. במקום לחיות על המשפט " טובה ציפור אחת ביד משתיים על העץ " הוא מוצא את עצמו במצב של "אין האדם מת וחצי תאוותו בידו".

אחרי שלמדנו מתוך חוכמת הקבלה, מיהו הגורם המעכב ומונע מערכת יחסים זוגית מוצלחת, כל מה שצריך הוא לצלול לתוך נבכי החוכמה, וללמוד כיצד לרתום את האגו בצורה כזו שנוכל לקיים מערכת זוגית מוצלחת.