מחסום כתיבה, שמחה רבה

מנחמת את עצמי שבעצם אני נמצאת בסך הכל בחברה טובה. הנה "הבעל שם טוב", בכבודו ובעצמו, היה
מגיע למצב של שכחה גמורה, אילמות וחוסר אונים. חברו היה מחזיר אותו לאט לאט, קורא בפניו את האלף
בית, בסבלנות רבה, עד אשר היה חוזר לעשתונותיו.

שמחה

שמעון מן השוק, כך היה קורא לעצמו רבי שמעון בר יוחאי, כותב ספר הזהר, וגם הוא כקודמו היה הופך
לאובד דרך. רבי עקיבא היחיד שנכנס לפרדס בשלום ויצא בשלום (אל תגידו מים) נאלץ היה לאחוז בקרש
ולהרכין ראשו כדי לצלוח את הגלים הסוערים ("כמו גשר על מים סוערים").

אפרופו פרדס, אחד הריגושים הגדולים שקיבלתי מהרב שלי, הדוקטור מיכאל לייטמן, תלמידו וממשיך דרכו
של הר"בש, רבינו ברוך שלום הלוי, בנו ותלמידו של "בעל הסולם", רבינו יהודה לייב הלוי, הרב אשלג הגדול
שכתב את הפרוש לספר הזוהר מארמית לעברית, וכך נתן לנו פתח לנסות ולטפס, להבין, או פשוט להתרשם
מיופיו ומעוצמתו של הספר המופלא :
פרדס, הינו, פשט – רמז – דרוש – סוד, לכאורה מסודרים לפי דרגת חשיבות, אבל, כפי שאומר הרב,
כשהופכים את היוצרות; סוד – דרוש – רמז – פשט, כך מתגלה הדרך להבנתם של הדברים; סוד – אין דרך
להבין, דרש – (לא מתעצלים) דורשים ודורשים (דור דור ודורשיו), מקבלים לבסוף רמז – שלאחר מאמץ מגלה לנו את הפשט- המופשט, הנה קיבלתם דרך איך לחקור את המופלא ממך.

מחסום כתיבה, פריצת דרך, קפיצת דרך, שום דבר לא הולך.
התקשרתי לחברה שלי, הכי לא מאכזבת בעולם, והתחננתי לעזרה. שאלה, מה הנושא, אמרתי, בני
ברוך/קבלה לעם
, אמרה, אה. כתבה לי כך החברה הטובה, "בני ברוך, מי אלה ,למה זה קשור, לא אהבתי את
השם. שלחתי מכתב לבני ברוך. הפקידה אמרה, למי??? לבני ברוך ואני עונה בשמחה וצחוק, לא, זאת היתה באמת דרך להכיר את הקהילה המופלאה המורכבת מהחברים האהובים שלי" חחח גם היא באה אלי בהפוכה!!!