ישנן לקויות שונות שניתן להסיק או להבין כי הן קיימות רק על ידי בדיקה מעמיקה, אשר תעניק תשובה חד משמעית ולא כזו שעלולה לבלבל את הנבדק או חלילה להביל אותו יתר על המידה. לכן כאשר מדובר בלקות שמיעה, חשוב לדעת כי לקות שכזו עלולה להתקיים כמעט בכל גיל ובחלק מהמקרים הגיל ייאלץ גם סוגים שונים של בדיקה בכדי להתאים לגילו של המטופל או לאופי הבדיקה. אך חשוב לזכור כי לקויות שמיעה עלולות לנבוע לא רק ממכה באזור חיצוני או מקרי דימום שונים, אלא להתקיים גם בחלק של הולכת הקול בקבלת גלי הקול או בעצב השמיעה.
איך מאתרים לקות שמיעה?
כמו שציינו מעל לעיתים גילו של המטופל עלול להכתיב גם את אופייה של הבדיקה, כך למשל בדיקת קולנים המשמעת כבדיקה די בסיסית לקבלת מידע ראשוני בנושא הלקות, איננה מיועדת לילדים או שעלולה להעניק תשובה לא חד משמעית. בדיקה נוספת היא בדיקת שמיעה התנהגותית, המתבצעת בחדר אטום בו ניתן להחליף את רעשי הקולות ואת העוצמות השונות של הדציבלים. במהלך הבדיקה יצטרכו הנבדקים להגיב לשמיעת צלילים דרך לחיצה על לחצן ועד לקבל אינפורמציה כזו או אחרת. בדיקה נוספת היא בדיקת אשר מוודא לחץ תקין באוזן התיכונה ואת יכולת גמישות התנועה של עור התוף. בדיקה זו בחלק מהמקרים נחשבת לבדיקה "משלימה" ועוזרת להשלמת תמונה רחבה יותר מסך הבדיקות.
האם ישנן עוד דרכים לגלות לקות שמיעה?
בוודאי שכן והבדיקה הבאה הינה בדיקת הדים קוכלארים המתאימה גם בעבור תינוקות בגיל הרך וגם בעבור ילדים, גם כי אינה דורשת שיתוף פעולה או הרדמה ולכן מתאימה בעיקר עבור ילודים. עם זאת חשוב לציין כי בדיקה זו גם כן נחשבת לבדיקה משלימה ולאו דווקא תבטיח תשובה חד משמעית, זאת מכיוון שהבדיקה מוודא גירוי שמיעתי. בדיקה נוספת היא בדקת BERA אשר בוחנת את הפעילות החשמלית של העצב וגזע המוח, תוך כדי תגובה לגירויים שמיעתיים. הבדיקה מורכבת מאלקטרודות וזוג אוזניות אשר עוקבים אחר פעילות המוח בעת גירוי העצב ומועבדים על ידי מחשב.