שימוש חורג במבנה

כל עיר ואזור בכל מדינה מערבית מתוכננים בצורה קפדנית על מנת לתת מענה לא רק לצורכיהם של הולכי הרגל למשל או רק של דיירי המקום אלא גם לספקים שאמורים להגיע אל החנויות הקרובות, האוטובוסים שאמורים לעצור ועוד. כל אלו מתנקזים לכדי מספר של תכנונים שונים המתחילים מהוועדה לתכנון מקומי ועד למשרד הפנים, כאשר לכל אזור קיימת תוכנית בניין עיר המייעדת כל חלקה, אזור ושטח בניין בצורה קפדנית. אך למרות החלוקה עלולים להתקיים מקרים של שימוש חורג במבנה, שעלול לעיתים להפוך לסכנת נפשות עבור אלו היושבים במבנה וגם עבור הסביבה בה המבנה קיים.

שימוש חורג במבנה – איזה מקרים?

שימוש חורג במבנה מתקיים בשני מקרים והראשון הוא כאשר תוכנית בניין העיר, זו אשר מחלקת ומורה על אופי הבנייה ושימוש המבנה של העיר עוברת שינויי על ידי הוועדה המקומית/מחוזית. מקרה שכזה לשם המחשה יכול להפוך בית ספר הבנוי עם היתר, לבית ספר הבנוי ללא היתר ובצורה שלא כחוק. אמנם דוגמא זו הינה קיצונית ומתקיימת במקרים מועטים.

הדוגמא השכיחה יותר היא שינוי או הסבה של מבנה לשימוש שאיננו נקבע בתוכנית בניין עיר. לשם דוגמא בית כנסת שהסב את שימושי לבית נחשב לשימוש חורג במבנה, שכן לבית כנס ולבית קיימים חוקי מקרקעין שונים ובך נעשה שימוש חורג במבנה. חשוב לדעת כי גם תיאור הנסח טאבו או הסיווג הרשום במערכת גביית הארנונה, אינם מאשרים את סוג השימוש אלא רק אופי היתר הבנייה התקף למבנה.

סוגים לבקשת היתר שימוש חורג

קבלת היתר לשימוש חורג במבנה מתקבלת רק במקרים שהסטייה איננה חורגת בצורה משמעותית, שכן לא בהגדרה על פיה נבנה המבנה ולא על פי ההגדרות התוכנית. יחד עם זאת היתרים לשימוש חורג מתקבלים בדרך הראשונה לתקופה המוגבלת לראש, והיא נעה במרבית המקרים בין שלוש עד חמש שנים. היתר זה מתקיים רק מתוכנית בניין עיר, כאשר היתר לשימוש חורג מהווה אישר ללא הגבלה של זמן. בקשות אלו צריכות להיות מוגשות על פי סעיף 149 בתקנות רישוי בניה, אך מומלץ בזמן עריכת התוכנית להיעזר במהנדס או אדריכל.