תהליך איזון משאבים

הליך של פרידה וגירושין הוא איננו הליך קל ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבני זוג שלהם גם רכוש וממון רב, על כן חוקק חוק יחסי ממון וכמובן בהיעדר של הסכם ממון בין השניים. חוק זה מאפשר לבצע תהליך איזון משאבים, שכן הליך זה מתבצע על ידי הרשות השופטת ומתייחס בעיקרו לרכוש ונכסים אשר נצברו בידי בני הזוג במהלך שנותיהם יחד. ההליך נעשה על מנת לבצע איזון משאבים שווה בין בני הזוג, גם ברכוש פיזי וגם קניין רוחני ועל כן במעמד פתיחת הליך שכזה מומלץ להצטייד ברואה חשבון אמין ובעל מומחיות בתחום.

מתי נתבקש לבצע תהליך איזון משאבים?

אם אפשר היה לומר כי בכל מקרה בו נבקש לפרק "את החבילה" נכנס גם כן לתהליך איזון משאבים
מכיוון שראשית היא הליך זה מתפרס על פני מגוון רחב של הכנסות ונכסים שונים, גם על בני זוג המשתייכים למעמד הבינוני וגם לכאלו בעלי חברות או בעלי קניין רוחני כזה או אחר. אבל בכדי לעשות מעט סדר בין החלוקה המתבקשת נבין מהם התנאים: ראשית כאשר אין כל הסכמה בין הצדדים בנוגע לחלוקה, אז יידרשו לבצע תהליך איזון משאבים. שנית כאשר לאחד מבני הזוג ישנם נכסים "מורכבים"  כמו אופציות, חברות שונות, קרנות מניות וכו. שלישית כאשר מתגלעים פערים או טענות להפרשי פוטנציאל השתכרותי או לצבירת נכסי קריירה.

מה לא תקף באיזון משאבים והדרכים לכך

ישנם לא מעט נכסים שאינם נכללים תחת הסדר איזון משאבים, נכסים אלו כוללים מענקים וגמל מטעם המוסד לביטוח לאומי, הסכמים בכתב ולאו דווקא הסכם מימון ובהם מפורט מה איננו מתחלק בין בני הזוג, מתנות וירושות שהתקבלו במהלך הנישואין ונכסים  שהיו בבעלות כל אחד מהצדדים לפני הנישואין. לתהליך איזון משאבים ישנם שני דרכים שכיחות, הראשונה היא היוון של הכנסות עתידיות וקרנות פנסיה עתידיות ובסופה ישלם הצד ה"חזק" תשלום חד פעמי בין הצדדים וללא כל תלות כלכלית כזו או אחרת. ואילו הדרך השנייה היא דחייה של חלוקת הרכוש וזכאות האישה או  הגבר לכעד 30% מסך הפנסיה של האחר.